שחיה וסגנונותיה
שחיה היא למעשה ציפה והתקדמות על פני המים, על ידי עשיית
תנועות בידיים וברגליים. ישנם מספר סגנונות שחיה מוגדרים, שתנועותיהם ותנוחות הגוף
שונות זה מזה.
שחיה משמשת כפעילות לשעות הפנאי, דרך לעשייה והגברת
הכושר הגופני וכן דרך תחרותית.
סגנונות השחייה בהם מתמחים ומתמקצעים המצילים העוברים
הכשרה בבית הספר למצילים :אומן המים, כוללים את סגנון החתירה, חזה, גב ופרפר.
סגנון החתירה נחשב לסגנון המהיר ביותר. בסגנון זה
השחיינים שוחים על בטנם, כאשר יד אחר יד גורפת את המים תוך כדי פעילות מהירה של
הרגלים מעלה מטה לסירוגין.
סגנון הגב מהופך לסגנון החתירה, ובו השחיינים מתקדמים על
פני המים כאשר הם שכובים על גבם. בדומה לחתירה, יד אחר יד גורפת את המים ובמקביל
הרגליים זזות בזו אחר זו מעלה ומטה.
סגנון הפרפר נחשב לסגנון הקשה ביותר. השחיינים מתקדמים
כשהם על בטנם ושתי הידיים נשלחות במקביל קדימה לגריפת המים והתקדמות ובמקביל שתי
הרגליים מתרוממות יחד מעלה מטה.
סגנון החזה נחשב לאיטי ביותר מבין הסגנונות, ובו
השחיינים שוכבים על בטנם ומבצעים תנועה מחזורית של שליחת הידיים קדימה לגריפת המים
וקיפולן לעבר החזה. הרגליים מתקפלות אף הן ולאחר מכן נשלחות בכוח אחורה על מנת
לדחוף את המים ולהתקדם.
מצילים נדרשים לרמת מיומנות לשליטה גבוהות במיוחד בארבעת
סגנונות השחייה. במסגרת בחינות הסיום וההסמכה של הקורס, הם נבחנים על שחיה לאורך
1000 מ' כשאסור להם לגלוש מעבר ל-26 דקות וכן על הובלת טובע במים לאורך 50 מ' – 25
מ' גרירה בסגנון גב ו-25 מ' בגרירה בסגנון צד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה